August 07, 2005

להיות ילד שחור

מה זה אומר, בעצם, להיות ילד שחור? בשנות השבעים זה אמר להיות סוג ב' . מצפים ממך, במקרה הטוב , להיות חוטב עצים ושואב מים או סתם עבריין (בשביל זה הקימו בתי ספר מקצועיים ובתי כלא. דומים ארכיטקטונית ומאוכלסים בעיקר בילדים שחורים). במקרה הרע פשוט מתעלמים ממך. אתה לא קיים. לא בספרי הלימוד שמספרים לך איך הסבים שלך למדו בחדר בעיירה מזרח אירופאית, ולא בספרי ילדים נוטפי תיאורים דביקים על ילדים יפים עם תלתלי זהב, ואפילו לא בטלוויזיה שמקסימום מראה איזה שוטר כושי לפני פרישה שהרעים יוכלו לירות בו כבר בתחילת הסרט.
אני יודע. אני הייתי שם. אני לא הייתי קיים. שלוש שנים ישבתי בשקט בביתספר עם אצבע מורמת בלי שאף מורה תתיחס. אחר כך הפסקתי להכין שיעורים וללבוש תלבושת אחידה. אחר כך התחלתי לשאול שאלות מעצבנות, ואחר כך התדרדרתי לרחובות. נוער שוליים. אחר כך גם נפלו השמיים, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר

2 comments:

  1. Sounds like you might still living those days. Are they not over, or are you not over them?
    You seem to be very much existant, despite all those third grade (and third degree) teachers. Is there still a need to prove your existance, and if so, to whom?
    -- Your bear fan

    ReplyDelete
  2. This comment has been removed by the author.

    ReplyDelete