September 16, 2005

משא ומתן

פתאום הבנתי משהו. מכירים את זה? שמשהו שלא חשבתם עליו הרבה זמן מתבהר פתאום, מין הארה כזאת. אז ככה:
עשיתי קניות בסופר, ואיפשהו בין הלחם לגבינות נזכרתי באוהד. אוהד סיפר לי לפני חצי שנה על מישהי, בת לממשפחת סוחרים עיראקית, שהוא פגש פעם.
"אצלם זה אחרת" הוא אמר "הם רואים במשא ומתן ערך, וככה הם מחנכים את הילדים. כשהיא היתה קטנה הם היו שולחים אותה למכולת עם רשימת מצרכים ובלי כסף. ככה הם דאגו שהיא תלמד להתמקח".
מיד קפץ לי השד העדתי. "מה זה אצלם זה אחרת??!!" צרחתי עליו, קצף לבן מהפה "ככה לא מתנהגים לילדה קטנה! תאר לעצמיך שאתה היית מוצא את עצמך ככה בלי מספיק כסף! סוחרים עיראקים לא משפילים את הילדים שלהם לבקש נדבות! חרא של הורים קמצנים לא מחליקים ב'אצלם זה אחרת'!"
ופה בסופר בסופר הכל התבהר לי פתאום. אוהד צדק. משא ומתן זה משהו שלומדים, ולא בקורסים למנהל עסקים. ההורים שלה באמת דאגו שכשיגיע היום ומישהו ינסה לדרוך עליה בקול בס סמכותי, זה לא יצליח לו. הלוואי שאותי היו מחנכים ככה.
"צריך להתקשר לאוהד, להתנצל שצעקתי עליו" אמרתי לעצמי בקופה.
"מעניין איך זה פתאום, מתוך הכחול, דוקא זה עלה לי בראש" חשבתי כשהעברתי את המצרכים, רגע לפני שגיליתי ששכחתי את הארנק בבית.


No comments:

Post a Comment