איש בחליפה אפורה עם תואר ריק במנהל עסקים, או מנהל שהכישרון העיקרי מתמצה בלהתלבש נכון ולחזור על ססמאות, מטיף לנו באנגלית צחה שצריך "לזהות את ההזדמנות העסקית"
“קחו למשל את הדוגמא הבאה" הוא אומר "מנהל בחברת ביטוח מובילה נפגש עם לקוח חולה איידס. מסתבר לו שאף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותו. מיד מזהה המנהל את ההזדמנות העסקית ופותח פוליסה מיוחדת לחולי איידס. תוך שנתיים החברה מוכרת עשרת אלפים פוליסות בפרמיה של פי עשר מהמחיר הרגיל".
מה שהאיש לא מספר זה מה עשתה החברה אחרי עשר שנים כשהיתה צריכה לפצות את החולים שמתו. המנהל, שכבר היה מנהל כללי, שוב פעם זיהה את ההזדמנות העסקית וברח עם הכסף רגע לפני שהעסק התרסק (בשפה של מנכלים קוראים לזה מצנח זהב). עשרה עורכי דין של החברה דאגו שהכל יהיה חוקי והיורשים לא יוכלו לעשות כלום.
מה שמזכיר לי סיפורים על אנשים מהשכונה. איך מושיק וצארלי זיהו את ההזדמנות העסקית שאברם שכח לנעול את החנות ורוקנו לו אותה (כולם ידעו, אבל פחדו לדבר). ואיך מישהו זיהה את ההזדמנות העסקית לזיון בלתי נשכח עם אורלי מועלם כשהיא חיכתה לאוטובוס למעונות (הילדים מצאו אותה בבוקר ערומה בשיחים). ועוד כל מיני טינופות סוציומאטיות שאף פעם לא ידעו שבעצם הם אנשי עסקים.
No comments:
Post a Comment